כמה מילים על הנקה

בעצם, התינוקות שלנו הם גורי אדם ממשפחת היונקים (והיונקות!)

עם תיכנות פיזיולוגי וביולוגי מאד נחוש, שמטרת העל שלו היא הישרדות

והדרך האולטימטיבית לתוכנה הזאת, שהיא אנחנו, עוברת בין היתר גם בפטמות שלנו.

בהנקה.

כך שאם נרצה ואם לא, זה ה"דיפולט" שלנו והוא מגיע ממש כמה רגעים אחרי הנשימות הראשונות -הדרישה לינוק.

ומדובר בעוצמות דרישה שלא ידענו קודם, לא בדציבלים ולא בתדירות.

וכל אלה גם הם חלק מהתוכנית של הטבע להשאיר אותנו בחיים -

כי אם לא נצרח את עצמנו, מי יבוא להציל אותנו?

ואם לא נאכל בתדירות גבוהה, איך לאמא יהיה יותר חלב?

ואם לא יהיה עוד חלב, איך תגדל הקיבה, ואיך אנחנו?

אז נכון, הנקה דורשת מאיתנו האמהות המון הקשבה והתמסרות לפרויקט, שלא תמיד הולך חלק ואף יכול להסתיים במפח נפש ותסכול גדול, אולי כי משהו קרה באמצע האבולוציה שלנו (ולא פחות מזה- בשל התערבויות בלידה), שלא תמיד מקל על המשימה.

ולכן, אם את רוצה להניק (או להפסיק) אבל נתקלת בקשיים, בין אם פיזיים או רגשיים,

אל תישארי עם זה לבד.

דברי עם חברות, משפחה, תאווררי את התחושות שלך.

ולא פחות חשוב, תפני לאשת מקצוע שתדריך אותך,

תרגיע ותנרמל את ההתמודדות עם ההנקה.

הפוסט מוקדש באהבה לכל האמהות המאכילות, שהן כולנו -

בין אם בהנקה או בבקבוק.

את אמא נהדרת בכל מצב💕