על הצטננות ותינוקות

צינון ואף סתום לא מסתדרים עם תינוקות.

זה עניין מאד מציק, מצברח ומחרב שינה- גם עבורנו.

לתינוקת אין מידע פנימי על משיכת אף או קינוח בטישו שווה, אז הם נכנסים למצוקה

כי קשה להם לינוק כשגם האף וגם הפה סתומים. וקשה להם לישון כשהנזלת מטפטפת לגרון ומחרפנת אותם- מה שגורם לעצבנות, עייפות שקשה להשביע, ירידה בתאבון וחוסר שביעות רצון כללית.

בקיצור, כיף חיים משוגעים לכולנו.

כדי לעזור להם (וגם לנו) לעבור את הצינון בשלום ניתן לעשות מספר דברים:

חלב אם: אפשר לטפטף 1-2 טיפות לכל צד בתקווה שהוא יצליח להתמודד עם הצמיגיות של הנזלת כך שיהיה קל יותר לשחרר אותה בקינוח וניקוי עדין. אפשר להספיג פיסת צמר גפן במעט חלב אם ולטפטף בזהירות לנחיריים.

מי מלח: לבקש בבית המרחקת טיפות מי מלח טבעיים (לפי הוראות השימוש). לקנח בעדינות.

אין להשתמש במייבשי נזלת כי הם אגרסיביים מדי לתינוקות.

מגבוני אף ייעודיים- שומרים על העור העדין משפשופים.

תנוחת הנקה/האכלה זקופה יחסית יכולה להקל על הנשימה תוך כדי האכילה. אם את מניקה, תנסי את תנוחת ה- LADE BACK בה את נשענת לאחור והתינוק.ת ממוקמ.ת לאורך גופך (התנוחה האינסנקטיבית)- אפשר להניק כך גם בחצי ישיבה.

מנשא - מאפשר גם הירדמות טובה יותר כי כשהגוף ניצב הנזלת לא מטפטפת לגרון. זה שווה את המאמץ כי שינה טובה כזאת יכולה מאד להרגיע ולאפשר עוד שינה טובה בהמשך.

הגבהת משטח השינה- ניתן לייצר הגבהה למזרון/למיטה כך שהראש יהיה גבוה מהחזה (מתחת למזרון או מתחת לרגלי המיטה). אין צורך לייצר מגלשה...מספיקים כמה סנטימטרים כדי ליצר שיפוע.

אהבה: מהמון ממנה, קירבה והכלה.

ועוד משהו קטן:

התאבון שירד והשינה שהשתגעה, זמניים- הם יחזרו לעצמם, אבל זה יכול לקחת כמה ימים.

סימני אזהרה:

היות וצינון פוגע בתאבון וביכולת לינוק (שד/בקבוק), תינוקות עשויים להתייבש.

כשיש מיעוט חיתולים רטובים, מרפס שקוע, חוסר תיאבון קיצוני, התנהגות לא סבירה כמו ישנוניות או עצבנות יתר, או חלילה אפטיה- יש לפנות ליעוץ רפואי ללא דיחוי.

ובינתיים, רק בריאות!💙